Were Back! Ella and Orna's - Restaurant Review - Tel Aviv

Last night we went to Ella and Ornas, 33 Shenkin St, Tel Aviv. I had read a few reviews about the place, some claiming it was exquisite and others sub par. But I liked the location and I'm always keeping my eye out for a good 'home cooked style' Italian restaurant....as we lack an abundance of Italians in this country. Anyways, the atmosphere was great and the service was even better! We also noticed that hardly any of the customers were speaking Hebrew - mostly French or English. Lior and I usually tend to speak Henglish (Hebrew/English). Sometimes the tourist percentage can be indicative of finding a gem and other times it can mean that its some average place that has mention in TripAdvisor.com. So lets get down to it - we ordered a bottle of wine which the waiter recommended - and let us try it and another one which he thought was worthwhile before choosing the 2008 Bravdo which was fantastic, smooth and just right. He also recommended the Osso Bucco with puree as the main and said it was enough for both of us. I usually enjoy a good OB - because its tender and saucy and I cant deny that I love scooping the tasty marrow out of the bone. This time, it was tender but simply lacking something. Lior stated that it just wasn't rich enough, and i concurred, and there was no bone with marrow in it. Before that we ordered a few Meze's: Roquefort and fig jam on brioche - sounds amazing I know - but it was just OK, nice but wouldn't do it again. Second Meze: Mozzarella balls with risotto and spicy red pepper sauce - I'm a sucker for risotto and cheese of all forms - again kind of a bummer - nothing special and I really should have used my spidie sense to know that the combination was off. 'On the house' we received mini sweet potato fritters with a chive and yogurt sauce which ended up being the tastiest out of all three. Towards the end of our bottle we wanted to split a cigarette, and in my most polite and charming Henglish I asked our waiter if there was any chance he had a cigarette (in Hebrew: "is there a situation that you have a cigarette?") and he kindly brought us one. Oh, Almost forgot, we ordered the classic Home Made Cheese Cake with a graham cracker bottom and a slight lemony twist which was simply delicious. I'm a huge cheese cake fan, have eaten many a cheese cakes in my day and they definitely got it right this time. Soooo - I really enjoyed my self and maybe would go back for a bottle of kick ass wine and cheese cake!

מסעדת באבאי-יפו

היי כולם....בזמן האחרון כמעט כל הפעמים שאני אוכל בחוץ הם בצהריים וגם היום לא היה שונה...למרות שלאכול במסעדה בצהריים תמיד איכשהו פחות מיוחד מבערב זה הפוגה מבורכת מהלימודים מה גם שאמא מזמינה אז לא אומרים לא לזה..:-)המסעדה ממוקמת ביפו על קו הים ברחוב קדם 153, ההגעה לשם היא קצת טריקית אז אני ממליץ להסתכל במפה באינטרנט לפני שנוסעים. המקום נפתח בשתיים עשרה בצהריים והגענו קצת לפני אז היינו הלקוחות הראשונים ועד שמטבח נפתח נהנו מהאווירה הרגועה במסעדה- המסעדה יושבת על צוק שמשקיף לים ומתחתיו יש חוף ככה שפרט לרעש הים ולמוזיקה אין שום רעש. למסעדה חלק פנימי,חלק חיצוני וגם בר גדול אז גם סתם לבוא ולשתות שם זה אחלה.לפני האוכל שתיתי עארק אשכוליות, נכון שעראק זה דג'סטיף אבל זה בא טוב ורק פתח לי את התאבון. התפריט מורכב ממספר מנות פתיחה- חומוס,טחינה וכדומה ומנות עיקריות שרובן ככולן מנות דגים או פירות ים. יש גם מנות בשר אבל זה ממש לא המקום לאכול בשר, הדגים מגיעים טריים כל יום ושווה להתמקד בהם. כל המנות העיקריות עולות 89 שקלים ומקבלים איתן גם מממלללאאא סלטים וכשאני אומר מלא זה בסביבות השתיים עשרה. מתוך הסלטים שווה לציין לטובה את הלבנה שהייתה סוף הדרך, ממש רכה וחמצמצה בדיוק במידה, את הצזיקי, כרובית מטוגנת, הסלט הטורקי והכרוב הכבוש שכבוש רק טיפה ככה שלא מרגישים שאוכלים נקניקיה בלחמניה נוזלת עם קטשופ וחרדל. לרעה צריך לציין את החומוס שהיה מאכזב-מפוצץ טחינה ואת החצילים במיונז שלדעתי היה מקולקל. לסיכום המנות הראשונות בערך חצי מהן, שזה אחוז יפה, היו טעימות-8 מ10 בסולם הסלטים. למנה עיקרית אני ואמא שלי הזמנו ברבוניות מטוגנות בשמן עמוק, אחותי הזמינה לברק אפוי עם תפו"א ואליזבת אכלה קלמרי עם רוטב יוגורט ונענע. נתחיל מהרע לטוב- הברבוניות שיש להן פוטנציאל להיות ממש טעימות היו חלשות, הן היו יבשות בלי יותר מדי טעם והדבר היחיד שהציל את המנה היה הקריספ של העור של הדג שהיה טעים 5.5 מ10. הקלמרי היה לא רע, גם הוא היה מטוגן והיה לא רע אבל לא משהו מיוחד בכלל, הרוטב שיפר אותו במקצת אבל לא מספיק כדי להרשים. 6.8 מ10. עכשיו אנחנו מגיעים להיילייט, הלברק של אחותי היה סוף הדרך, אחת המנות דגים הכי טעימות שאכלתי, היה לו טעם מעושן מיוחד שגורם לך לרצות לאכול את כל הדג כולל העצמות! כמובן שאחותי אכלה רק חצי דג אז היה לי הכבוד לחסל אותו...אין מילים 9.5 מ10. לסיכום מקום עם אווירה מיוחדת, מתאים מאוד לארוחת צהריים בשבת עם החבר'ה או לדייט בערב. האוכל סה"כ טוב, צריך ליפול על מנה טובה והשירות היה מצוין. 8.5 מ10....
בברכת דג מלוח לכולם.....:-)

מסעדת אודליה תל אביב

היום בצהריים יצאתי לאכול עם חבר. החבר שעד כה הפיל אותי בפח פעמיים-ראו מקרה אוליב ושושקשווילי... קצת חששתי אבל אמרתי לו שכל עוד יש מזגן במקום אני זורם. כבר פה התעוררה בעיה, הוא אמר שבעקרון המקום פתוח אבל נראה לו שיש חלק פנימי ממוזג. הוא המשיך לשכנע אותי באומרו שהמקום מגיש אוכל ביתי, מפוצץ תמיד וזול שם ואז נשברתי והסכמתי ללכת. אחרי הליכה מאומצת שבסופה הייתי מיוזע למדי הגענו למקום בבן יהודה 89.קרוב לפינת גורדון.המקום עוד לא היה מלא אבל היה מזגן בפנים אז התיישבנו. התפריט כולל מבחר של מנות ראשונות במחירים ממש זולים- חומוס וסלטים ב5-10 שקלים ומנות עיקריות שנעות בין 20-35 שקלים. במנות העיקריות יש תבשילים, מפרום,מרקים, דגים ומנות מהגריל. אפשר להגיד שהתפריט מציע מבחר נאה מאוד של מנות. הזמנו חומוס עם גרגרים-גדול,אני הזמנתי ספריבס עגל גדול והחבר הזמין קבב, המנה הקטנה. העיקריות הקטנות מגיעות עם סלט ועוד תוספת והגדולות עם סלט ושתי תוספות. אוקי, עכשיו נעבור לשלב האכילה-לפני הכל קיבלנו חמוצים על חשבון הבית. לא ברור למה הם מגישים אותם, זאת הייתה תערובת של כרוב שלא החליט אם הוא חמוץ או לא עם גזר שאפשר להשתמש בו אתם יודעים למה...:-)מיותר לגמרי.פה כבר התחלתי לחשוש שהחבר הפיל אותנו פעם נוספת אבל התנחמתי בזה שלפחות הוא נופל איתי.ואז קיבלנו את החומוס. מנה גדולה ויפה של חומוס עם גרגרים עם תיבול מלמעלה שהגיע עם בצל ועגבניה בצד. למי שלא יודע בצל עם חומוס זה אש,וגם החומוס עצמו לא אכזב, זה לא היה "פטרה" הלבנונית שבטוח עוד אכתוב עליה בבלוג אבל היה ממש טעים. 8.5 מעשר בסולם החומוס. מנה גדולה והחומוס טרי ולא יושב כמו אבן בבטן.אחרי זה עברנו למנות העיקריות-כשקיבלנו אותם חשכו עיני, לא בגלל טיב האוכל אלא בגלל הגודל הבנתי שאחרי שאכלתי חצי צלחת חומוס עשיתי טעות כשלקחתי את המנה הגדולה. לגבי המנות אז כמו שציינתי קודם אני אכלתי ספריבס ב35 שקלים והחבר אכל קבב ב25 והיה טעים מאוד! הבשר היה רך וטרי בשתי המנות והחבר גם בחר תוספת ממש טעימה-כדורי תפוחי אדמה, נמס בפה....השירות היה מהיר ויעיל ואדיב ובאופן כללי במקום יש אווירה רגועה ונחמדה. לסיכום בסולם ארוחות הצהריים- 8.5. ובהחלט הייתי חוזר לשם לארוחת צהריים נוספת אם הייתי באזור! מומלץ! אאההה....וכמובן "שאפו" לחבר שלא אכזב הפעם!

Shooshkasvili Bar - Tel Aviv Bar Restaurant Review

I obviously have no ideal how the name of the restaurant translates into English - or how to spell it phonetically. Regardless - Lior, myself and a friend visiting from the States wanted to go out for dinner - to an interesting neighbourhood and show our guest a good time. Neve Tzedic is a nice neighbourhood, with interesting architecture and funky boutique shops etc. Lior had received a recommendation from a friend (whose name I will not mention - but who is cut from giving us dining recommendations pretty much forever). Regardless, the restaurant is located in this area called 'the train compound' which looked very interesting (kind of reminds me of the Distillery District in Toronto) artsy and likely over priced. There was a sizable lineup at the place, lots of commotion and 'excitement'. We finally got a seat and I proceeded to glance over the menu (which was not available in English - yet oddly enough it was tourist central nigh which should have been our first hint that it was not a culinary hot spot). As I scanned the menu I got a feeling/used my spidie senses that it was much more of a bar - offering various types of beers - and less fixated great eats. I didn't want to make such a big deal about it(even thought I did doll out some sceptical faces during and after the meal) and detract from the lighthearted nature of going out to eat - but in retrospect I should have pushed it and went somewhere else. Long story short we ordered some communal apps - roasted red peppers, stuffed grape leaves, eggplant dip, and a loaf of bread (at the waitresses recommendation). The peppers were blatantly from a jar, the grape leaves (which were touted as home made delights) were 'fresh' out of a can, the eggplant dip was tasteless and the bread was so stale and unenjoyable that I asked to send it back (aka Im not paying for that shit) - which they agreed to do but stated that that was the style of the bread - 'stale'. Next were the mains - and I wasn't getting my hopes up too high at this point. I ordered a Corned Beef Sandwich which was as mediocre as it gets - edible for sure - but way too much mayo (whats new) and again there was a stale bread issue. Lior ordered the roast beef dish which was probably the most enjoyable thing we consumed. It was cooked well, tender, tasty, noting outrageous. And our guest ordered a salmon bruschetta on slices of baguette - which she said was nice although I think she was too polite to come out and food bastardize the dish - as Lior and I were in full on food bashing mode. Getting the bill was a nightmare of course - and we left unsatisfied and highly disappointed. So, if you must, go there for beer - and keep it simple. Final Judgement 3.2/10.

מסעדת "הבית התאילנדי"- תל אביב

ביום רביעי האחרון אחרי עוודד ראיון עבודה אחד באזור תל אביב קפצתי לדירה של חברים בתל אביב. אני וחבר רצינו לאכול, במקום קרוב אז החלטנו ללכת לבוגרשוב פינת בן יהודה למסעדת הבית התאילנדי. המסעדה נחשבת לאחת המסעדות התאילנדיות הטובות בארץ והמקום באמת מעוצב בצורה דיי אותנטית. בגלל שהייתה שעת צהריים החלטנו ללכת על העסקיות. פה המקום להגיד שהתפריט של המסעדה מאוד מפורט ומגוון ומציע הרבה סוגים של מנות- בקר, לבן, פירות ים והכל כמובן עם שלל רטבים וירקות תאילנדיים. אבל נחזור לעסקיות, התפריט של העסקיות דיי מוגבל ומציע כעשר מנות בלבד מכל המנות בתפריט. מאכזב. בכל אופן מחיר העסקית נקבע לפי המנה העיקרית, בין 52-75 ש"ח ומקבלים מנה ראשונה מתוך שש מנות ושתייה. בכל אופן אני הזמנתי סלט עוף קצוץ- ''לאב גאי''עוף קצוץ גס, נענע, כוסברה, בצל סגול, פלפל חריף, מעט לימון ואורז קלוי כתוש (מעט חריף) והחבר הזמין סלט עוף צלוי ''ים גאי''-עוף, בצל סגול, עגבניות שרי, חסה סלרי וכוסברה ברוטב פלפלים אדום חריף.חשוב לציין שהרבה מהמנות במסעדה ממש חריפות ואם אתם לא רוצים חריף אז צריך לציין את זה כשמזמינים. בכל אופן המנות היו לא רעות בכלל. ה"לאב גאי"היה חריף לטעמי אבל היה לו טעם ממש מרענן ולסלט השני היה טעם חמצמץ טעים. בסופו של דבר אני והחבר התחלפנו במנות ראשונות....למנה עיקרית הזמנתי בשר קצוץ עם ''קאפאו''- בשר בקר קצוץ מתובל בשורשי תיבול תאיים קצוצים דק, ''קאפאו'', עלי בזיליקום, בצל, שום ופלפל חריף. מוגש על מצע אורז לבן עם ביצת יין. המנה הייתה סבירה בהחלט. אבל ממש לא משהו לזכור חוץ מחתיכות הסחוס שצצו מדי פעם בבשר. החבר הזמין עוף עם אגוזי קשיו ''גאי פאד מט ממואנג''שניצלוני חזה עוף עם אגוזי קשיו, פטריות, בצל, פלפל וכרובית.אחלה מנה,נראית שומנית ודביקה אבל הטעם ממש עסיסי ולא שומני. השירות היה אדיב ויעיל. לסיכום החוויה 7.5 מתוך 10. לא הייתי חוזר לשם בשביל עסקית אבל בהחלט שווה לחזור בשביל להזמין משהו מהמנות המעניינות בתפריט....

שושקשוילי בר- מסעדה

יום שבת האחרון נסעתי עם אליזבת וידידה מארה"ב לתל אביב, כמובן שרצינו לקחת אותה למקום מעניין וגם רצוי שיהיה טעים. החלטנו ללכת למתחם התחנה כי גם לנו לא יצא להיות שם, שמענו שנחמד שם וחבר המליץ לנו על הבר-מסעדה שהשם שלו כל כך ארוך שיותר קצר לכתוב בר-מסעדה. מתחם התחנה זה שיחזור של תחנת הרכבת הישנה של יפו והוא ממוקם בין נווה צדק לים בתל אביב.
-מפה(http://www.hatachana.co.il/index.php?id=10)
בכל אופן המתחם יפה מאוד והכל והחלטנו ללכת לבר המדובר. בכניסה הכל נראה מרשים מאוד, מארחת, צריך להמתין בתור, ווקי טוקים, ממש להכנס לחנות רוסית ולנסות לקנות לחם לפני פסח. אחרי המתנה לא ארוכה עלינו למעלה והתיישבנו. התפריט נראה מפוצץ, כל המנות מתוארות האריכות ובפרוטרוט ויש מלא סוגים של בירה. הזמנו לפתיחה לחם הבית, פלפלים קלויים, ועלי גפן ממולאים "תוצרת הבית" חייב להגיד שמזמן לא שילמתי כל כך הרבה על מנות כל כך גרועות. הלחם היה יבש, כשרצינו להחזיר אותו אמרו לנו שככה עושים אותו- צרוב, תגידו מה נולדנו אתמול? בסוף כמובן לקחו אותו. הפלפל היה פלפל מקופסת שימורים שלא עבר שום קלייה...אולי במפעל חמוצים והעלי גפן, תשמעו אני ממש אוהב עליי גפן מקופסא אבל אני לא אוהב שאומרים לי שזה תוצרת בית וזה מקופסא. אם זה תוצרת בית אני אויסטר...חח...וואו אני ממש מתעצבן עכשיו כשאני חושב על זה......אההה וגם הזמנו חציל בטחינה שהיה חסר טעם לחלוטין..למנות עיקריות הזמנו ברוסקטה סלמון, סנדויץ קורנביף ורוסטביף חם. המנות היו סבירות, הייתי נותן להן 5-6 מתוך 10 אך הן ממש לא פיצו על העלבון של מנות הפתיחה.הדבר היחיד שהיה טוב בארוחה האומללה הזאת הייתה הבירה ששתיתי, בירה אנגלית ששמה באס.השירות היה בינוני לא גרוע אבל לא משהו לזכור...לסיכום הייתה חוויה אומללה למדי, בחייים לא אחזור לשם לאכול שוב וגם לא נראה לי לשתות, אפשר לשתות בירות טובות בפחות כסף ובמקום שעומד מאחורי מה שהוא מתיימר לייצג. ....2 מתוך 10 בלחץ

מסעדת רוסטיקו

היום יצא לי להסתובב בתל אביב, בד"כ אני אוהב להיות בתל אביב אבל לחפש עבודה זה דיי מתיש ולצערי יוצא לי בזמן האחרון להיות הרבה מדי ברעיונות עבודה בתל אביב...בכל אופן אני וידידה נפגשנו אחרי ראיון העבודה שלי והיינו מורעבים, מאחר והיא אמריקאית אז רציתי להראות לה מנפלאות תל אביב אז הסתובבנו באזור המרכז עד שהגענו לאזור רוטשילד, פגשנו עוד חבר והתיישבנו ברוסטיקו. רוסטיקו זו מסעדה איטלקית שנמצאת בשדרות רוטשילד, קרוב מאוד לפינת נחלת בנימין. יש להם גם סניף בבזל, אכלתי שם לפני חודש בערך והיה טעים ורציתי לראות אם זאת הייתה הברקה חד פעמית או שבאמת שווה לחזור למסעדה. מכיוון שהיה צהריים אז מן הסתם נאכל עסקית, העסקיות עובדות שם בצורה הבאה: אתה מזמין מנה עיקרית ובמחיר שלה מקבל גם מנת פתיחה. המחירים של המנות נעים בין 45-65 שקלים והתפריט מבוסס בעיקר על פסטות למנהן....למנה ראשונה קיבלנו קישואים ויוגורט עם לימון שהיו סה"כ טעימים, היה להם טעם ממש מרענן וקריר, זורם ממש טוב עם חום יולי-אוגוסט של תל אביב (גם ביוני כבר חם...:-)).הייתי נותן להם 8 מ10.וקיבלנו גם סלט ירוק, לגבי הסלט, מכירים את זה שאתם מזמינים סלט ומקבלים כמה עלים יבשים חסרי טעם של חסה שנראים כמו מזון לארנבים ועוד כמה ירקות דלוחים? בקיצור זה ממש לא היה המקרה, חייב להגיד שזה אחד הסלטים הפשוטים היותר טובים שאכלתי בזמן האחרון, כל המרכיבים היו טריים וטעימים..10 מ 10 בסולם סלט החסה. למנה עיקרית אכלנו כמה דברים. אני אכלתי לינגוויני די פארמה- לינגוויני עם שמנת ופסטרמת חזיר או בשמה הלועזי "האם" היה טעים אבל לא משהו למות ממנו, דווקא המנה של החבר- פסטה קרבונרה, ספגטי עם בייקון וביצה הייתה ממש טעימה ובהחלט לא התקמצנו על הפרמזן מה שעשה אותה לעוד יותר טובה.אחלה מנה, ממולצת בחום! הידידה הזמינה פיצה נפוליטנה רגילה, אני אישית אוהב פיצות אמריקאיות- עבות ועסיסיות וזאת לא הייתה כזאת- היא הייתה דקה אבל הייתה אכילה בהחלט....השירות היה מצוין והמזגן עבד בכל הכוח!
לסיכום אחלה מקום לארוחת צהריים אם אתם באזור שדרות רוטשילד ובא לכם לאכול משהו יותר רציני מלאפה או פיתה אבל לא רוצים להשתולל יותר מדי בהוצאות. לא מקום שהייתי בוחר לאכול באיזשהו אירוע חגיגי. ציון סופי 7.9 מ10.

מסעדת אונמי- תל אביב

יום שבת לפני שבוע הלכנו למסעדת אונמי. אפשר להגיד שזה המסעדה היפנית הקבועה שלנו בתל אביב. ממוקמת ברחוב הארבעה, רחוב עם הרבה אטרקציות קולינריות אחרות (טפאו, לה-שמפה ועוד...)בכל מקרה כמעט ואין שם נפילות, התאורה בדיוק בחוזק הנכון, אחלה מוזיקה, שירות אדיב, בר מגניב וכמובן אוכל טוב במחיר סביר. אחלה מקום לדייט או סתם לשבת לאכול. מה שעוד מוסיף למסעדה הוא שהתפריט הוא לא תפריט הסושי הרגיל שיש ב20 אלף מסעדות סושי אחרות, יש מנות יפניות אותנטיות אחרות ומעניינות.התחלנו את הארוחה עם "אגדשי טופו"-חתיכות טופו מטוגנות ששוחות ברוטב סויה מדולל. אני חייב להגיד שתמיד הייתי וכנראה אהיה סקפטי לגבי טופו אבל זה היה ממש טעים! אחרי זה הזמנו סלט פטריות מטוגנות עם שמן שומשום ותרד. זה היה נחמד אבל לא ברמה של להזמין שוב. מנת הפתיחה האחרונה שהזמנו הייתה סלט נודלס שקוף עם ירקות חתוכים ומעיין אטריות ביצים שקופות מלמעלה. לא רע בכלל אבל לא הייתי מזמין שוב. אחרי המנות הראשונות עברנו לסושי. התחלנו עם אינרי טונה ואינרי שרימפס.למי שלא יודע, אינרי זה אורז עטוף בטופו מטוגן וממולא במה שרוצים. שוב הייתי סקפטי אבל זה עלה על כל הציפיות שלי! שווה ביותר. הסושי הרגיל היה מצוין גם ולקינוח אכלנו את קינוח הבית שלי. גלידה תה ירוק עם קצפת. הגלידה נמסה בפה ומקבלים איתה ביסקוויט כזה שאני לא אגזים אם אומר שהוא אחד הטעימים שאכלתי בחיים שלי. רק בשביל הביסקוויט שווה להזמין את המנה אבל גם הגלידה עצמה ממש טעימה. שתינו יין גוורטרמינר ישראלי שהיה לא רע בכלל ואכלתי אויסטר שבהתחלה אמרו לי שאזל אבל בסוף מצאו אחד...עם צ'ייסר בחרובקה, סוף הדרך. לסיכום גם הפעם הייתה אחלה חוויה, ציון כללי 8.8 מ10 ובהחלט הייתי חוזר לשם שוב!

Restaurant Review: Onami - Where to eat Japanese Food in Tel Aviv

Onami Restaurant in Tel Aviv is hands down one of my favourite Japanese/Sushi Restaurants in Israel. Its got it all - ambiance, amazing food, obscure and delicious items on the menu, a reasonable wine (or Saki) list etc. Its been mentioned that Israel has the highest rate of Sushi restaurants per capita 'in the world' - which I find hard to believe - and not to say that the sushi is not good or, god forbid, fresh - its more that it seems to lack authenticity. With all of that being said - Onami brings me back to my childhood memories of Japan ;). So - what was ordered? Something that I loyally, and almost religiously ordered in Toronto (at SOB - Sushi on Bloor) agedashi tofu - bite size deep fried pieces of tofu usually plunged in a slightly diluted soy sauce - and at some restaurants they like to put bonito flakes (dried fish flaked) on top which doesn't tickle my fancy - so its always best to ask for the dish without them. Secondly, we ordered a mixed sauteed mushroom dish on a bed of spinach sprinkled with sesame seeds - it was tasty, enjoyable but not outstanding enough to order again. And the final appetizer - which was solely my suggestion - was a glass noodle salad dish with an array of fresh vegetables and fluffy omelet type noodles shaved on top - again, enjoyable - to the extent that we pretty much finished it - but would likely received a 6.9/10 on the richter scale. Now to the goods aka SUSHI! We ordered a Shrimp Inari and a Spicy Tuna Inari - both amazing, Shrimp more so!! Inari is some sort of rendition of a lightly sweetened tofu cakes/cups - which is held together with a piece of seaweed. Either way it was lovely, fresh and satisfying. And for dessert we ordered (or more Lior persuaded me to order) The Green Tea Ice Cream. As many of us North Americans (or maybe just Torontonians) have come to know or even expect - when we go for reasonably priced sushi - is a complimentary Miso soup and green tea/mango/red bean ice cream dessert. My point is this - the Green Tea Ice Cream was worth paying for at Onami. It was more like a sorbet with some fresh whipping cream on top. Oh yes - and we shared a bottle of white wine - Israeli - Gewurztraminer - wonderful. Over all and repeatedly I give it a 9/10 - because its always good, fresh!!! and happening!

ביקורת מסעדה: קפה גלידה,-יונק חיפה

לפני בערך חודש באחד הימים האחרונים שלנו בחיפה החלטנו ללכת למסעדה רומנית: קפה גלידה-יונק. (רחוב קיבוץ גלויות 23,חיפה) רבים תוהים על שמו של המקום המוזר אך אחרי חיפוש מעמיק (פשוט הסתכלתי באתר שלהם)גיליתי שהמקום התחיל בתור מפעל גלידה והמסעדה התווספה לאחר מכן. במקום יש אווירה פשוטה וביתית, בטח לא המקום לסנובים או מי שלא אוהב אוכל פשוט וטוב. וגם לא מקום להיט לדייט ראשון אלא אם כן נתקעתם בדייט גרוע ואתם ממש אבל ממש לא רוצים להתנשק עם הבן זוג. פתחנו עם מנות ראשונות- חמוצים תוצרת הבית, איקרה (ביצי דגים עם מיונז) ולחם לבן והמשכנו עם סטייק לבן שהיה גדול ועסיסי ומספר קבבים בסגנון רומני. אחרי חצי שעה של אכילה סיימנו שבעים (מאוד!!) ומרוצים במחיר שווה לכל נפש של 110 שקל לשנינו. חייב להגיד שלא הייתה נפילה במנות. המנות הראשונות כאילו הגיעו במשלוח ישיר מרומניה או מסבתא אשכנזית כשלהי, הבשר היה רך ועסיסי וכך גם הקבב. לטעמי היה קצת יותר מדי שום בקבב אבל עדיין הוא היה בהחלט טעים. השירות היה מהיר ואדיב. כמובן שיש מנות אחרות שפשוט לא יצא לנו לטעום- רגל קרושה, דג מלוח, מוח ושלל מטעמים רומניים אחרים. יש שפע של חנייה באזור וגם שוק פשפשים שרובו ערמות זבל אבל אפשר למצוא שם פה ושם ענתיקה מגניבה.לסיכום הארוחה על כל חלקיה הייתה 9 מ10..ובסולם של "לא חוזר בחיים"-"מחר אני שם" זה בהחלט מקום ששווה לחזור אליו או לעצור בו בדרך לאנשהו או אם אתם

סתם בחיפה

Restaurant Review: Cafe Glida aka Yonik aka this obscure Romanian restaurant in the downtown core of Haifa. The route to get there is along side a "pishpisheem market" aka flea market. Now its interesting to note that a flea market in the middle east takes on a whole new dimension - as in selling complete and utter trash in an endless and unenticing fashion. Never the less it added to the downtown experience....eecchhsss. Im not exactly sure about the history of the restaurant but it did state that it was established in 1948 - under the auspice of Cafe Glida (Glida means Ice cream in Hebrew). To get to the point - its a really inexpensive, packed to the brim, steak/kebab type restaurant with a limited menu written on the flimsy disposable paper place mats. For a starter we ordered something called "Eekra" which I was extremely sceptical about considering the name and the description. It is Roe/fish eggs mixed essentially with mayonnaise - and then you smother your piece of light fluffy white bread with it. It has sort of a tangy subtle taste which - in the end - was enjoyable. Ahh the endless applications of mayonnaise I continue to learn about. Then we split the pork steak which was incredibly tasty and had those delicious nibblets of melt-in-your-mouth type fat. We also shared meat kebabs which were tasty -but too garlicky and you could feel their effects for hours afterwards. I would go back for the pork steak (and unbeatable prices approximately $25 for the entire meal) Apparently the Kaved Katsouts (aka Chopped Liver) is very tasty - and FYI liver, kidneys, spleen and hearts are pretty in vogue in the middle east - but I cant say I'm quite there yet in the organ chow down department - give me a few years...and who knows.

Restaurant Review: 'Olive' -Tel Aviv

Last night we were in TLV getting ready to go out for a friends birthday party at Lima Lima - and needed to grab a bite - something close (because i was in heels which after 5 mins were tearing my ankles to shreds) and not too heavy as there was drinking to be done. We stumbled upon a quaint cafe on Bugershov street called 'Olive' which we had heard about in passing from a friend. We ended up ordering a Chicken Caeser Salad (which is not as common place in Israel as it is in North America) and a Goat Cheese, olive tapenade, roasted red pepper and tomato sandwich on white bread. The service was about the most delicious thing there - as the caeser dressing pretty much consisted of mayonnaise and more mayonnaise and the lettuce was shredded - as prepared for a rabbit/barn animal feeding. Lastly, the chicken was simple, unobjectionable, fine. Overall we gave it a 6/10. And the sandwich - well - the goat cheese was more like cream cheese oozing from the bun - a mozzarella de buffalo would have been much more suitable - and the tastiest element in there was the tapenade. blech - pretty unenjoyable and realistically its not that hard to make a tasty sandwich - come on people. So a nice 5/10 sums it up. I ordered a cafe latte at the end and that would be the only thing I would go back there for - that and to see the fat marmalade cat that was patrolling the joint. Oh and we enjoyed the atmosphere while relaxing to Usher's 'I wanna make love in this club' track.
אז אתמול היינו בתל אביב ביומהולדת של חברה....בגלל שאליזבת היו נעליים מזוויעות והרגו לה את הנעליים רצינו לאכול במקום קרוב. נכנסו לקפה "אוליב"בבוגרשוב, מקום ששמענו עליו מחברים. הזמנו סלט קיסר-למי שלא יודע זה סלט עם חסה,קרוטונים,עוף,עגבניות שרי,רוטב מיונזי כלשהו וכריך לחם לבן עם פלפל אדום קלוי,טפאנד זיתים וגבינת עיזים...אפשר להגיד שהדבר הכי טוב במקום היה השירות- הסלט היה מורכב במחסה חתוכה בצורה של אוכל לארנבים, הרוטב מיונז במיטבו והעוף- עוף מטוגן ויבש. לסיכום ציון 6 מ10. לגבי הסנדוויץ- גבינת העיזים הייתה סוג של נוזל לבן מטפטפף מהסנדויץ שיכל שהיה צריך להיות מוחלף במוצרלה...הדבר הטוב היחיד בסנדויץ היה הטפאנד שהיה טעים אך בכמות לא מספקת. לסיכום ציון
של 5 מ10. הדבר היחיד שאולי היינו חוזרים בשבילו היה הקפה הפוך של אליזבת שהיה טעים והחתול הכתום שסייר בכיף במסעדה והרגיש ממש בבית...

The Food Bastards Begin....

Welcome to the Food Bastards Blog Site!
Our inspiration to create this blog comes from a genuine passion for primarily eating, but also cooking, sampling and dolling out our opinions on food. Additionally we are self proclaimed 'food snobs' and therefore think that our opinion is important and valued - pretty much based on the fact that we think we eat well and consider ourselves gourmets. The 'us' I speak of is myself, Elisabeth Davis, a Canadian living in Israel, and Lior Zornitzki, the Israeli who lured me here. So this is our blog which informs its readers of where to eat, what to eat and especially what not to eat in and around Israel - and where ever else we have travelled to in the world. We hope that you will find our blog entertaining, informative and tasty!

ברוכים הבאים לבלוג "ממזרי האוכל"אנחנו פותחים את הבלוג בעיקר מאהבה אמיתית לאכילה עצמה אבל גם מחיבה לא קטנה לבישול וסתם לדבר על אוכל.בנוסף אנחנו מחשיבים את עצמנו לבעלי טעם אנין ביותר ולכן דעתנו חשובה ומעניינת....אנחנו זה ליאור זורניצקי ואליזבת דיוויס. אז זה הבלוג שלנו שיגרום לקוראים לדעת איפה ומה לאכול בישראל ובמקומות שאנחנו נגיע אליהם בעולם. וכמובן גם איפה לא לאכול! אנחנו מקווים שתמצאו את הבלוג שלנו מהנה,משכיל וטעים