Wednesday, June 23, 2010

מסעדת באבאי-יפו


היי כולם....בזמן האחרון כמעט כל הפעמים שאני אוכל בחוץ הם בצהריים וגם היום לא היה שונה...למרות שלאכול במסעדה בצהריים תמיד איכשהו פחות מיוחד מבערב זה הפוגה מבורכת מהלימודים מה גם שאמא מזמינה אז לא אומרים לא לזה..:-)המסעדה ממוקמת ביפו על קו הים ברחוב קדם 153, ההגעה לשם היא קצת טריקית אז אני ממליץ להסתכל במפה באינטרנט לפני שנוסעים. המקום נפתח בשתיים עשרה בצהריים והגענו קצת לפני אז היינו הלקוחות הראשונים ועד שמטבח נפתח נהנו מהאווירה הרגועה במסעדה- המסעדה יושבת על צוק שמשקיף לים ומתחתיו יש חוף ככה שפרט לרעש הים ולמוזיקה אין שום רעש. למסעדה חלק פנימי,חלק חיצוני וגם בר גדול אז גם סתם לבוא ולשתות שם זה אחלה.לפני האוכל שתיתי עארק אשכוליות, נכון שעראק זה דג'סטיף אבל זה בא טוב ורק פתח לי את התאבון. התפריט מורכב ממספר מנות פתיחה- חומוס,טחינה וכדומה ומנות עיקריות שרובן ככולן מנות דגים או פירות ים. יש גם מנות בשר אבל זה ממש לא המקום לאכול בשר, הדגים מגיעים טריים כל יום ושווה להתמקד בהם. כל המנות העיקריות עולות 89 שקלים ומקבלים איתן גם מממלללאאא סלטים וכשאני אומר מלא זה בסביבות השתיים עשרה. מתוך הסלטים שווה לציין לטובה את הלבנה שהייתה סוף הדרך, ממש רכה וחמצמצה בדיוק במידה, את הצזיקי, כרובית מטוגנת, הסלט הטורקי והכרוב הכבוש שכבוש רק טיפה ככה שלא מרגישים שאוכלים נקניקיה בלחמניה נוזלת עם קטשופ וחרדל. לרעה צריך לציין את החומוס שהיה מאכזב-מפוצץ טחינה ואת החצילים במיונז שלדעתי היה מקולקל. לסיכום המנות הראשונות בערך חצי מהן, שזה אחוז יפה, היו טעימות-8 מ10 בסולם הסלטים. למנה עיקרית אני ואמא שלי הזמנו ברבוניות מטוגנות בשמן עמוק, אחותי הזמינה לברק אפוי עם תפו"א ואליזבת אכלה קלמרי עם רוטב יוגורט ונענע. נתחיל מהרע לטוב- הברבוניות שיש להן פוטנציאל להיות ממש טעימות היו חלשות, הן היו יבשות בלי יותר מדי טעם והדבר היחיד שהציל את המנה היה הקריספ של העור של הדג שהיה טעים 5.5 מ10. הקלמרי היה לא רע, גם הוא היה מטוגן והיה לא רע אבל לא משהו מיוחד בכלל, הרוטב שיפר אותו במקצת אבל לא מספיק כדי להרשים. 6.8 מ10. עכשיו אנחנו מגיעים להיילייט, הלברק של אחותי היה סוף הדרך, אחת המנות דגים הכי טעימות שאכלתי, היה לו טעם מעושן מיוחד שגורם לך לרצות לאכול את כל הדג כולל העצמות! כמובן שאחותי אכלה רק חצי דג אז היה לי הכבוד לחסל אותו...אין מילים 9.5 מ10. לסיכום מקום עם אווירה מיוחדת, מתאים מאוד לארוחת צהריים בשבת עם החבר'ה או לדייט בערב. האוכל סה"כ טוב, צריך ליפול על מנה טובה והשירות היה מצוין. 8.5 מ10....
בברכת דג מלוח לכולם.....:-)

Sunday, June 20, 2010

מסעדת אודליה תל אביב

היום בצהריים יצאתי לאכול עם חבר. החבר שעד כה הפיל אותי בפח פעמיים-ראו מקרה אוליב ושושקשווילי... קצת חששתי אבל אמרתי לו שכל עוד יש מזגן במקום אני זורם. כבר פה התעוררה בעיה, הוא אמר שבעקרון המקום פתוח אבל נראה לו שיש חלק פנימי ממוזג. הוא המשיך לשכנע אותי באומרו שהמקום מגיש אוכל ביתי, מפוצץ תמיד וזול שם ואז נשברתי והסכמתי ללכת. אחרי הליכה מאומצת שבסופה הייתי מיוזע למדי הגענו למקום בבן יהודה 89.קרוב לפינת גורדון.המקום עוד לא היה מלא אבל היה מזגן בפנים אז התיישבנו. התפריט כולל מבחר של מנות ראשונות במחירים ממש זולים- חומוס וסלטים ב5-10 שקלים ומנות עיקריות שנעות בין 20-35 שקלים. במנות העיקריות יש תבשילים, מפרום,מרקים, דגים ומנות מהגריל. אפשר להגיד שהתפריט מציע מבחר נאה מאוד של מנות. הזמנו חומוס עם גרגרים-גדול,אני הזמנתי ספריבס עגל גדול והחבר הזמין קבב, המנה הקטנה. העיקריות הקטנות מגיעות עם סלט ועוד תוספת והגדולות עם סלט ושתי תוספות. אוקי, עכשיו נעבור לשלב האכילה-לפני הכל קיבלנו חמוצים על חשבון הבית. לא ברור למה הם מגישים אותם, זאת הייתה תערובת של כרוב שלא החליט אם הוא חמוץ או לא עם גזר שאפשר להשתמש בו אתם יודעים למה...:-)מיותר לגמרי.פה כבר התחלתי לחשוש שהחבר הפיל אותנו פעם נוספת אבל התנחמתי בזה שלפחות הוא נופל איתי.ואז קיבלנו את החומוס. מנה גדולה ויפה של חומוס עם גרגרים עם תיבול מלמעלה שהגיע עם בצל ועגבניה בצד. למי שלא יודע בצל עם חומוס זה אש,וגם החומוס עצמו לא אכזב, זה לא היה "פטרה" הלבנונית שבטוח עוד אכתוב עליה בבלוג אבל היה ממש טעים. 8.5 מעשר בסולם החומוס. מנה גדולה והחומוס טרי ולא יושב כמו אבן בבטן.אחרי זה עברנו למנות העיקריות-כשקיבלנו אותם חשכו עיני, לא בגלל טיב האוכל אלא בגלל הגודל הבנתי שאחרי שאכלתי חצי צלחת חומוס עשיתי טעות כשלקחתי את המנה הגדולה. לגבי המנות אז כמו שציינתי קודם אני אכלתי ספריבס ב35 שקלים והחבר אכל קבב ב25 והיה טעים מאוד! הבשר היה רך וטרי בשתי המנות והחבר גם בחר תוספת ממש טעימה-כדורי תפוחי אדמה, נמס בפה....השירות היה מהיר ויעיל ואדיב ובאופן כללי במקום יש אווירה רגועה ונחמדה. לסיכום בסולם ארוחות הצהריים- 8.5. ובהחלט הייתי חוזר לשם לארוחת צהריים נוספת אם הייתי באזור! מומלץ! אאההה....וכמובן "שאפו" לחבר שלא אכזב הפעם!

Saturday, June 19, 2010

Shooshkasvili Bar - Tel Aviv Bar Restaurant Review

I obviously have no ideal how the name of the restaurant translates into English - or how to spell it phonetically. Regardless - Lior, myself and a friend visiting from the States wanted to go out for dinner - to an interesting neighbourhood and show our guest a good time. Neve Tzedic is a nice neighbourhood, with interesting architecture and funky boutique shops etc. Lior had received a recommendation from a friend (whose name I will not mention - but who is cut from giving us dining recommendations pretty much forever). Regardless, the restaurant is located in this area called 'the train compound' which looked very interesting (kind of reminds me of the Distillery District in Toronto) artsy and likely over priced. There was a sizable lineup at the place, lots of commotion and 'excitement'. We finally got a seat and I proceeded to glance over the menu (which was not available in English - yet oddly enough it was tourist central nigh which should have been our first hint that it was not a culinary hot spot). As I scanned the menu I got a feeling/used my spidie senses that it was much more of a bar - offering various types of beers - and less fixated great eats. I didn't want to make such a big deal about it(even thought I did doll out some sceptical faces during and after the meal) and detract from the lighthearted nature of going out to eat - but in retrospect I should have pushed it and went somewhere else. Long story short we ordered some communal apps - roasted red peppers, stuffed grape leaves, eggplant dip, and a loaf of bread (at the waitresses recommendation). The peppers were blatantly from a jar, the grape leaves (which were touted as home made delights) were 'fresh' out of a can, the eggplant dip was tasteless and the bread was so stale and unenjoyable that I asked to send it back (aka Im not paying for that shit) - which they agreed to do but stated that that was the style of the bread - 'stale'. Next were the mains - and I wasn't getting my hopes up too high at this point. I ordered a Corned Beef Sandwich which was as mediocre as it gets - edible for sure - but way too much mayo (whats new) and again there was a stale bread issue. Lior ordered the roast beef dish which was probably the most enjoyable thing we consumed. It was cooked well, tender, tasty, noting outrageous. And our guest ordered a salmon bruschetta on slices of baguette - which she said was nice although I think she was too polite to come out and food bastardize the dish - as Lior and I were in full on food bashing mode. Getting the bill was a nightmare of course - and we left unsatisfied and highly disappointed. So, if you must, go there for beer - and keep it simple. Final Judgement 3.2/10.

Friday, June 18, 2010

מסעדת "הבית התאילנדי"- תל אביב

ביום רביעי האחרון אחרי עוודד ראיון עבודה אחד באזור תל אביב קפצתי לדירה של חברים בתל אביב. אני וחבר רצינו לאכול, במקום קרוב אז החלטנו ללכת לבוגרשוב פינת בן יהודה למסעדת הבית התאילנדי. המסעדה נחשבת לאחת המסעדות התאילנדיות הטובות בארץ והמקום באמת מעוצב בצורה דיי אותנטית. בגלל שהייתה שעת צהריים החלטנו ללכת על העסקיות. פה המקום להגיד שהתפריט של המסעדה מאוד מפורט ומגוון ומציע הרבה סוגים של מנות- בקר, לבן, פירות ים והכל כמובן עם שלל רטבים וירקות תאילנדיים. אבל נחזור לעסקיות, התפריט של העסקיות דיי מוגבל ומציע כעשר מנות בלבד מכל המנות בתפריט. מאכזב. בכל אופן מחיר העסקית נקבע לפי המנה העיקרית, בין 52-75 ש"ח ומקבלים מנה ראשונה מתוך שש מנות ושתייה. בכל אופן אני הזמנתי סלט עוף קצוץ- ''לאב גאי''עוף קצוץ גס, נענע, כוסברה, בצל סגול, פלפל חריף, מעט לימון ואורז קלוי כתוש (מעט חריף) והחבר הזמין סלט עוף צלוי ''ים גאי''-עוף, בצל סגול, עגבניות שרי, חסה סלרי וכוסברה ברוטב פלפלים אדום חריף.חשוב לציין שהרבה מהמנות במסעדה ממש חריפות ואם אתם לא רוצים חריף אז צריך לציין את זה כשמזמינים. בכל אופן המנות היו לא רעות בכלל. ה"לאב גאי"היה חריף לטעמי אבל היה לו טעם ממש מרענן ולסלט השני היה טעם חמצמץ טעים. בסופו של דבר אני והחבר התחלפנו במנות ראשונות....למנה עיקרית הזמנתי בשר קצוץ עם ''קאפאו''- בשר בקר קצוץ מתובל בשורשי תיבול תאיים קצוצים דק, ''קאפאו'', עלי בזיליקום, בצל, שום ופלפל חריף. מוגש על מצע אורז לבן עם ביצת יין. המנה הייתה סבירה בהחלט. אבל ממש לא משהו לזכור חוץ מחתיכות הסחוס שצצו מדי פעם בבשר. החבר הזמין עוף עם אגוזי קשיו ''גאי פאד מט ממואנג''שניצלוני חזה עוף עם אגוזי קשיו, פטריות, בצל, פלפל וכרובית.אחלה מנה,נראית שומנית ודביקה אבל הטעם ממש עסיסי ולא שומני. השירות היה אדיב ויעיל. לסיכום החוויה 7.5 מתוך 10. לא הייתי חוזר לשם בשביל עסקית אבל בהחלט שווה לחזור בשביל להזמין משהו מהמנות המעניינות בתפריט....

Tuesday, June 8, 2010

שושקשוילי בר- מסעדה

יום שבת האחרון נסעתי עם אליזבת וידידה מארה"ב לתל אביב, כמובן שרצינו לקחת אותה למקום מעניין וגם רצוי שיהיה טעים. החלטנו ללכת למתחם התחנה כי גם לנו לא יצא להיות שם, שמענו שנחמד שם וחבר המליץ לנו על הבר-מסעדה שהשם שלו כל כך ארוך שיותר קצר לכתוב בר-מסעדה. מתחם התחנה זה שיחזור של תחנת הרכבת הישנה של יפו והוא ממוקם בין נווה צדק לים בתל אביב.
-מפה(http://www.hatachana.co.il/index.php?id=10)
בכל אופן המתחם יפה מאוד והכל והחלטנו ללכת לבר המדובר. בכניסה הכל נראה מרשים מאוד, מארחת, צריך להמתין בתור, ווקי טוקים, ממש להכנס לחנות רוסית ולנסות לקנות לחם לפני פסח. אחרי המתנה לא ארוכה עלינו למעלה והתיישבנו. התפריט נראה מפוצץ, כל המנות מתוארות האריכות ובפרוטרוט ויש מלא סוגים של בירה. הזמנו לפתיחה לחם הבית, פלפלים קלויים, ועלי גפן ממולאים "תוצרת הבית" חייב להגיד שמזמן לא שילמתי כל כך הרבה על מנות כל כך גרועות. הלחם היה יבש, כשרצינו להחזיר אותו אמרו לנו שככה עושים אותו- צרוב, תגידו מה נולדנו אתמול? בסוף כמובן לקחו אותו. הפלפל היה פלפל מקופסת שימורים שלא עבר שום קלייה...אולי במפעל חמוצים והעלי גפן, תשמעו אני ממש אוהב עליי גפן מקופסא אבל אני לא אוהב שאומרים לי שזה תוצרת בית וזה מקופסא. אם זה תוצרת בית אני אויסטר...חח...וואו אני ממש מתעצבן עכשיו כשאני חושב על זה......אההה וגם הזמנו חציל בטחינה שהיה חסר טעם לחלוטין..למנות עיקריות הזמנו ברוסקטה סלמון, סנדויץ קורנביף ורוסטביף חם. המנות היו סבירות, הייתי נותן להן 5-6 מתוך 10 אך הן ממש לא פיצו על העלבון של מנות הפתיחה.הדבר היחיד שהיה טוב בארוחה האומללה הזאת הייתה הבירה ששתיתי, בירה אנגלית ששמה באס.השירות היה בינוני לא גרוע אבל לא משהו לזכור...לסיכום הייתה חוויה אומללה למדי, בחייים לא אחזור לשם לאכול שוב וגם לא נראה לי לשתות, אפשר לשתות בירות טובות בפחות כסף ובמקום שעומד מאחורי מה שהוא מתיימר לייצג. ....2 מתוך 10 בלחץ

מסעדת רוסטיקו

היום יצא לי להסתובב בתל אביב, בד"כ אני אוהב להיות בתל אביב אבל לחפש עבודה זה דיי מתיש ולצערי יוצא לי בזמן האחרון להיות הרבה מדי ברעיונות עבודה בתל אביב...בכל אופן אני וידידה נפגשנו אחרי ראיון העבודה שלי והיינו מורעבים, מאחר והיא אמריקאית אז רציתי להראות לה מנפלאות תל אביב אז הסתובבנו באזור המרכז עד שהגענו לאזור רוטשילד, פגשנו עוד חבר והתיישבנו ברוסטיקו. רוסטיקו זו מסעדה איטלקית שנמצאת בשדרות רוטשילד, קרוב מאוד לפינת נחלת בנימין. יש להם גם סניף בבזל, אכלתי שם לפני חודש בערך והיה טעים ורציתי לראות אם זאת הייתה הברקה חד פעמית או שבאמת שווה לחזור למסעדה. מכיוון שהיה צהריים אז מן הסתם נאכל עסקית, העסקיות עובדות שם בצורה הבאה: אתה מזמין מנה עיקרית ובמחיר שלה מקבל גם מנת פתיחה. המחירים של המנות נעים בין 45-65 שקלים והתפריט מבוסס בעיקר על פסטות למנהן....למנה ראשונה קיבלנו קישואים ויוגורט עם לימון שהיו סה"כ טעימים, היה להם טעם ממש מרענן וקריר, זורם ממש טוב עם חום יולי-אוגוסט של תל אביב (גם ביוני כבר חם...:-)).הייתי נותן להם 8 מ10.וקיבלנו גם סלט ירוק, לגבי הסלט, מכירים את זה שאתם מזמינים סלט ומקבלים כמה עלים יבשים חסרי טעם של חסה שנראים כמו מזון לארנבים ועוד כמה ירקות דלוחים? בקיצור זה ממש לא היה המקרה, חייב להגיד שזה אחד הסלטים הפשוטים היותר טובים שאכלתי בזמן האחרון, כל המרכיבים היו טריים וטעימים..10 מ 10 בסולם סלט החסה. למנה עיקרית אכלנו כמה דברים. אני אכלתי לינגוויני די פארמה- לינגוויני עם שמנת ופסטרמת חזיר או בשמה הלועזי "האם" היה טעים אבל לא משהו למות ממנו, דווקא המנה של החבר- פסטה קרבונרה, ספגטי עם בייקון וביצה הייתה ממש טעימה ובהחלט לא התקמצנו על הפרמזן מה שעשה אותה לעוד יותר טובה.אחלה מנה, ממולצת בחום! הידידה הזמינה פיצה נפוליטנה רגילה, אני אישית אוהב פיצות אמריקאיות- עבות ועסיסיות וזאת לא הייתה כזאת- היא הייתה דקה אבל הייתה אכילה בהחלט....השירות היה מצוין והמזגן עבד בכל הכוח!
לסיכום אחלה מקום לארוחת צהריים אם אתם באזור שדרות רוטשילד ובא לכם לאכול משהו יותר רציני מלאפה או פיתה אבל לא רוצים להשתולל יותר מדי בהוצאות. לא מקום שהייתי בוחר לאכול באיזשהו אירוע חגיגי. ציון סופי 7.9 מ10.

Monday, June 7, 2010

מסעדת אונמי- תל אביב

יום שבת לפני שבוע הלכנו למסעדת אונמי. אפשר להגיד שזה המסעדה היפנית הקבועה שלנו בתל אביב. ממוקמת ברחוב הארבעה, רחוב עם הרבה אטרקציות קולינריות אחרות (טפאו, לה-שמפה ועוד...)בכל מקרה כמעט ואין שם נפילות, התאורה בדיוק בחוזק הנכון, אחלה מוזיקה, שירות אדיב, בר מגניב וכמובן אוכל טוב במחיר סביר. אחלה מקום לדייט או סתם לשבת לאכול. מה שעוד מוסיף למסעדה הוא שהתפריט הוא לא תפריט הסושי הרגיל שיש ב20 אלף מסעדות סושי אחרות, יש מנות יפניות אותנטיות אחרות ומעניינות.התחלנו את הארוחה עם "אגדשי טופו"-חתיכות טופו מטוגנות ששוחות ברוטב סויה מדולל. אני חייב להגיד שתמיד הייתי וכנראה אהיה סקפטי לגבי טופו אבל זה היה ממש טעים! אחרי זה הזמנו סלט פטריות מטוגנות עם שמן שומשום ותרד. זה היה נחמד אבל לא ברמה של להזמין שוב. מנת הפתיחה האחרונה שהזמנו הייתה סלט נודלס שקוף עם ירקות חתוכים ומעיין אטריות ביצים שקופות מלמעלה. לא רע בכלל אבל לא הייתי מזמין שוב. אחרי המנות הראשונות עברנו לסושי. התחלנו עם אינרי טונה ואינרי שרימפס.למי שלא יודע, אינרי זה אורז עטוף בטופו מטוגן וממולא במה שרוצים. שוב הייתי סקפטי אבל זה עלה על כל הציפיות שלי! שווה ביותר. הסושי הרגיל היה מצוין גם ולקינוח אכלנו את קינוח הבית שלי. גלידה תה ירוק עם קצפת. הגלידה נמסה בפה ומקבלים איתה ביסקוויט כזה שאני לא אגזים אם אומר שהוא אחד הטעימים שאכלתי בחיים שלי. רק בשביל הביסקוויט שווה להזמין את המנה אבל גם הגלידה עצמה ממש טעימה. שתינו יין גוורטרמינר ישראלי שהיה לא רע בכלל ואכלתי אויסטר שבהתחלה אמרו לי שאזל אבל בסוף מצאו אחד...עם צ'ייסר בחרובקה, סוף הדרך. לסיכום גם הפעם הייתה אחלה חוויה, ציון כללי 8.8 מ10 ובהחלט הייתי חוזר לשם שוב!

Sunday, June 6, 2010

Restaurant Review: Onami - Where to eat Japanese Food in Tel Aviv

Onami Restaurant in Tel Aviv is hands down one of my favourite Japanese/Sushi Restaurants in Israel. Its got it all - ambiance, amazing food, obscure and delicious items on the menu, a reasonable wine (or Saki) list etc. Its been mentioned that Israel has the highest rate of Sushi restaurants per capita 'in the world' - which I find hard to believe - and not to say that the sushi is not good or, god forbid, fresh - its more that it seems to lack authenticity. With all of that being said - Onami brings me back to my childhood memories of Japan ;). So - what was ordered? Something that I loyally, and almost religiously ordered in Toronto (at SOB - Sushi on Bloor) agedashi tofu - bite size deep fried pieces of tofu usually plunged in a slightly diluted soy sauce - and at some restaurants they like to put bonito flakes (dried fish flaked) on top which doesn't tickle my fancy - so its always best to ask for the dish without them. Secondly, we ordered a mixed sauteed mushroom dish on a bed of spinach sprinkled with sesame seeds - it was tasty, enjoyable but not outstanding enough to order again. And the final appetizer - which was solely my suggestion - was a glass noodle salad dish with an array of fresh vegetables and fluffy omelet type noodles shaved on top - again, enjoyable - to the extent that we pretty much finished it - but would likely received a 6.9/10 on the richter scale. Now to the goods aka SUSHI! We ordered a Shrimp Inari and a Spicy Tuna Inari - both amazing, Shrimp more so!! Inari is some sort of rendition of a lightly sweetened tofu cakes/cups - which is held together with a piece of seaweed. Either way it was lovely, fresh and satisfying. And for dessert we ordered (or more Lior persuaded me to order) The Green Tea Ice Cream. As many of us North Americans (or maybe just Torontonians) have come to know or even expect - when we go for reasonably priced sushi - is a complimentary Miso soup and green tea/mango/red bean ice cream dessert. My point is this - the Green Tea Ice Cream was worth paying for at Onami. It was more like a sorbet with some fresh whipping cream on top. Oh yes - and we shared a bottle of white wine - Israeli - Gewurztraminer - wonderful. Over all and repeatedly I give it a 9/10 - because its always good, fresh!!! and happening!